מהפכת חיסון האראנאיי – שליח והדמוקרטיה
אבנר הלפרן
13/6/2021
מאז נטלתי את החיסון הכפול של פייזר/ביונטק נגד קורונה, עקבתי בנאמנות ובחרדה מסויימת אחרי מעלליו בעולם. כשהחלו להצטבר נתונים על השגי החיסונים מבוססי האראנאיי -שליח בישראל, בריטניה וארה"ב, רווח לי וגברה סקרנותי לגבי החיסון.
בריטניה הייתה המדינה הראשונה שאישרה את השימוש בחיסון נגד קורונה של פייזר/ביונטק. סוכנות הבריאות והתרופות הבריטית (MHRA) פירסמה את הסכמתה ב – 2/12/2020. כשבוע מאוחר יותר (10/12/2020) אישר מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA) את השימוש בחיסון במדינה. הדבר סלל גם את הדרך לממשלת ישראל לפתוח ב – 20/12/2020, במבצע חיסונים שהפך חיש מהר ליעיל והמהיר בעולם.
הממשל האמריקני החל במבצע חיסונים רחב היקף במטרה לבלום את התפשטות וירוס הקורונה ע"י חיסון אחוז גבוה ככל האפשר מהאוכלוסיה. בינואר 2021 היה בשיאו המספר היומי של מאומתים חדשים, מאושפזים ונפטרים. הממשל של ביידן הצליח לחסן 200 מיליון איש במאה ימיו הראשונים, מה שהביא לירידה של 80% בכמות היומית של חולים חדשים ביחס לשיא של ינואר ומגמת הירידה עדיין נמשכת. בתחילת יוני 2021 אישר מנהל המזון והתרופות לשימוש גם את התרופה של ג'ונסון אנד ג'ונסון (Johnson & Johnson) ומרבית המדינות בארה"ב ביטלו את הצורך במסכות והסירו מגבלות רבות שהונהגו בתקופת המגפה.
השפעת מבצעי החיסון של בריטניה, ישראל וארה"ב היו מדהימות. שלושת המדינות בלמו את התפשטות המגפה והורידו את כמות החולים לרמות נמוכות שאיפשרו הסרה כמעט מוחלטת של ההגבלות שהונהגו בתקופת המגפה.
יותר משתהיתי על רזי הטכנולוגיה עניינה אותי השפעתה על מצב המדינות והעולם. לאחרונה נפל לידי מאמר במגזין ואיירד (Weired) ששפך אור רב על תהיותי:
איש לא ציפה שהזריקה הראשונה לחיסון מפני הקורונה תהיה כל -כך מוצלחת. הצפי היה 70% הצלחה. ב – 9/11/2020 – שלושה חודשים לאחר תחילת הניסוי הסופי – התקבלה תוצאה של 90% הצלחה. התוצאה שכנעה את אואור שאהין (Uğur Şahin), מנכ"ל ומייסד שותף של ביונטק (BioNTech) ומי שליווה את הפיתוח מתחילתו, שיש תרופה ושהיא משנה את כללי המשחק. שום זריקה למחלות כלי הנשימה לא השיגה בעבר רמת יעילות של 90%. השלמת הפיתוח של הזריקה לפני סוף 2020 הייתה מפתיעה גם היא. ההנחה הייתה כי הפיתוח שלה ידרוש לפחות שנה וחצי. מהירות הפיתוח של זריקת האראנאיי – שליח (mRNA) האפילה על נסיון העבר כשטווח הפיתוח של זריקות נע בין 4 ל – יותר מעשר שנים.
ביונטק וגם מודרנה (Moderna) שהכריזה אף היא על הצלחת הניסויים בזריקה שלה במקביל, לא פיתחו לפני כן זריקות חדשות. אבל, שתי החברות האמינו בעליונות טכנולוגיית האראנאיי – שליח בפיתוח חיסון נגד קורונה ביחס לטכנולוגיות המקובלות. האראנאיי – שליח התגלה כטכנולוגיה מבטיחה ומחוללת שינוי שעברה את המבחן הראשון בהצלחה שעלתה על כל הציפיות מרחיקות הלכת ביותר.
אבל יתכן שבעתיד תרשום טכנולוגיית האראנאיי – שליח, הישגים מרשימים יותר. היא צופנת בחובה הבטחה להשיג מטרות זהות לאלו של תרופות ישנות, אך הרבה יותר מהר ובמחיר נמוך בהרבה. הציפייה היא שהטכנולוגיה תאפשר פיתוח תרופות נגד מחלות חשוכות מרפא או כאלו שהתרופות הקיימות אינן יעילות בריפויין. המרוץ לפיתוח תרופות נגד מחלות חשוכות מרפא נמצא כבר בעיצומו. חברות רבות עוסקות בפיתוח תרופות מבוססות אראנאיי – שליח נגד שפעת, איידס, ניפה, זיקה, הרפס ועוד. טכנולוגיות ישנות לפיתוח תרופות יעלמו או יאבדו מחשיבותן. אך, טכנולוגיית האראנאיי – שליח לא רק תשנה את תחום הפיתוח של תרופות, אלא תאפשר פריצות דרך שאינן אפשריות בלעדיה.
קתלין קריקו (Katalin Karikó) לא הופתעה מהישגי טכנולוגיית האראנאיי – שליח. היא ביוכימאית הונגרית שהתחילה לחקור את הטכנולוגיה ב – 1989 ומחקריה באוניברסיטת פנסילווניה באמצע שנות האלפיים, הניחו את היסוד לפיתוחי החיסון נגד קורונה של מודרנה וביונטק. היא מנהלת כיום את תחום טכנולוגיית האראנאיי – שליח בביונטק בתפקיד סגנית בכירה של נשיא החברה. היא ניצבת בלב הפעילות העולמית בתחום וכן מדגישה את התרשמותה מהיקפי הייצור התעשייתי שלו שאיפשרו כבר חיסון של 200 מיליון איש בעולם.. קריקו הייתה המדענית הראשונה שבשיתוף פעולה עם דרו ויצמן (Drew Weissman) הצליחה ב – 2004 באוניברסיטת פנסילווניה, לסנטז מולקולות אראנאיי – שליח שאינן מזיקות לגוף האדם.
אואור שאהין 
קתלין קריקו 
דרו וייצמן
20 שנה מאוחר יותר הפכה קריקו לכוכב בשמי המדע בזכות החיסון נגד קורונה ויש קולגות שממליצים על מועמדותה לפרס נובל. המגפה הציבה את האראנאיי – שליח במרכז הבמה וקהילת המדע כולה מצפה להיווכח אם ניתן להרחיב את ההישג של בלימת מגפת הקורונה למחלות נוספות.
האראנאיי – שליח מיוצר בשיטה שונה לחלוטין משיטות היצור הישנות. הטכנולוגיה מתערבת קלות בתהליכי היצור של חלבונים בגוף ומטמיעה הוראה ליצור חלבון ויראלי כדי שמערכת החיסון תתגייס להשמדתו. הדבר מאפשר פיתוח חיסון במהירות גבוהה בהרבה משיטות הפיתוח המסורתיות. בשבועיים ניתן לייצר כמות עצומה של מנות חיסון.
כעת מצויה טכנולוגיית האראנאיי – שליח בחזית הפיתוח של תרופות למחלות כמו שפעת, איידס ועוד. 2020 פרצה את הסכר. לא רק שהחיסון נגד קורונה אישש את מעמד האראנאיי – שליח כשיטה מדעית מנצחת; הייצור של החיסון הביא להקמת מערך ביקורת וייצור חדשים עבור טכנולוגיה חדשה, בתוך זמן קצר של פחות משנה. הקורונה גיבשה את העתיד של האראנאיי – שליח.
כיום, בונות חברות תעשייה יכולת לייצר מיליארדי מנות חיסון בשנה והתרופה נוסתה בהצלחה על מליוני בני אדם. מכשולים רבים הוסרו לפתע בשל שעת החירום. לכן, כמות הפרוייקטים החדשים שוברת שיאים. יש כיום יותר מ – 150 חיסוני קורונה ואחרים בתהליכי פיתוח. וגם תהליכי היצור של החיסון שהתמסדו לאחרונה, צפויים להצטמצם כך שיהיו פשוטים יותר וניתנים ליישום בכל מקום. העתיד שייך להאראנאיי – שליח, אך יש עדיין הרבה מה ללמוד על הטכנולוגיה המבוססת עליו, במטרה להפוך אותו למדוייק יותר, פחות רעיל ובסה"כ, ליעיל יותר.
***
אבל, יש למהפכה הטכנולוגית – כלכלית של האראנאיי -שליח חשיבות נוספת, תרבותית – פוליטית. היא מהווה הוכחה לעצמתה של הציוויליזציה המערבית – דמוקרטית. האיחוד האירופי המהווה מרכיב מרכזי בתרבות המערבית, מגושם ונרפה בניהול תחומי הביטחון והחוץ שלו. הדבר התבטא בקשיים בהם נתקלו מאמציו לנהל את מבצעי החיסון נגד הקורונה, אבל הוא נחלץ כעת באיטיות מהמגפה ומסיר בהדרגה את תקנות החירום. לעומת האיחוד האירופי, גילו ארה"ב, בריטניה וישראל יצירתיות, נחישות ותעוזה במאבק נגד המגפה והכריעו אותה באמצעות שימוש בטכנולוגיה חדשה ותוך התאמה מהירה של מוסדותיהן לדרישות הטכנולוגיה הזו ולמצב החרום. ההצלחה של המשולש המנהיגותי הזה של הציוויליזציה הדמוקרטית מוכיחה את עליונותה על פני מתחרתה האוטוריטטיבית שמונהגת ע"י סין ורוסיה.
הגיגי טיולים 